פרויקט מס' 116  

לילה לבן בתל אביב 2010

בערב הפתיחה תופיע להקת מוסיקת רוק: Dr. John Butlers
המופע יחל בשעה 21:00

רונית קרת

עיניה הכחולות שחורות היו

  

אוצרת : רחל סוקמן

פתיחה: יום חמישי, 1.7.2010, בשעה 19:30
נעילה: 23.7.2010

 

כתובתנו החדשה: רח' זמנהוף 6 (ליד כיכר דיזנגוף), תל אביב, טל': 03-5254191
שעות פתיחה: ב'-ו' 14:00-11:00, ב'-ה' 19:00-17:00


<הקודם

דף הבית

 הבא >

 

ללא כותרת 5, 2009 ,
שמן על בד  51X60

ללא כותרת 4, 2008 ,
שמן על בד  50X70

ללא כותרת 3, 2009 ,
שמן על בד  40X60

     

ללא כותרת 9, 2008 ,
אקריליק על בד  90X150

ללא כותרת 2, 2007 ,
שמן על בד  40X50

ללא כותרת 10, 2008 ,
אקריליק על בד  90X150

     

ללא כותרת 6, 2009 ,
אקריליק על בד  60X120

ללא כותרת 16, 2009 ,
טכניקה מעורבת על בד  70X100

ללא כותרת 8, 2009 ,
טכניקה מעורבת על בד  80X140

     

ללא כותרת 13, 2009 ,
טכניקה מעורבת על בד  100X70

ללא כותרת 14, 2008 ,
אקריליק על בד  70X100

ללא כותרת 1, 2008 ,
טכניקה מעורבת על בד  70X100

     

ללא כותרת 11, 2005 ,
אקריליק על בד  100X70

ללא כותרת 7, 2010 ,
שמן על בד  70X100

ללא כותרת 12, 2007 ,
טכניקה מעורבת על בד  100X70

     

עיניה הכחולות שחורות היו

רחל סוקמן 

רונית קרת יוצרת בתוך שקט שהוא דממה. זה קורה לה בלילות של חיפה, ובשנים האחרונות גם בתל אביב. הדומייה כמצב מתרחשת מחוץ לגופה הפיזי. המעברים בין מציאות היומיום לבין ההתכנסות בסטודיו חדים ומפתיעים גם אותה.

            תהליך הציור של קרת מתחיל בתת-מודע. מקורן של העבודות בחזיונות ליליים בשעת שינה. קרת מקיצה מחלום ומיד קמה לצייר, בטרם ייעלם המראה ויתפוגג רגע הקסם. "העדות לכך הן כותונות הלילה שלי," היא אומרת. "הלוואי שהייתה לי מצלמה בראש, שהייתה מצלמת את כל מה שאני רואה". נוכחות החלומות על בדי הציור מאפשרת לה לנהל דיאלוג פורה בין העולמות החזותיים שביניהם היא חיה ויוצרת: עולם המציאות, המודע לחוויות ולמראות האמיתיים, והעולם הנסתר ממודעות, הרווי מראות דמיוניים. רגע התעוררות החיזיון והיצירה עשוי להתרחש גם בעת האזנה לאופרה או למוסיקה קלאסית.

            קרת מציירת כאשר דלת הסטודיו שלה סגורה, הווילונות מוסטים, הרדיו כבוי והשקט אופף אותה. כאן היא נכנסת למצב מדיטטיבי, מתנתקת כליל מן העולם שבחוץ. ברגעים אלה היא מרוכזת כל כולה בתרגום המחשבות על אודות הציור למעשה הציור גופא. בעיניי רוחה היא יודעת בבירור על איזה מצע תצייר ומה יהיה גודלו של הציור הבא. כאשר היא מתחילה לראות דברים, היא ממהרת אל הסטודיו, פוסעת ישירות אל כן הציור ומתחילה לעבוד עם הידיים, בצבעי אקריליק, משום שלצנצנות יש פתח רחב המאפשר לטבול בהן את הידיים. "אני אוהבת את מגע הידיים בצבע ואחר כך בבד או בדיקט. זה החלק החושני שבציור". בשלב הבא עוברת קרת לעבוד עם מכחולים בצבעי שמן. בשלב זה, שבו מתגבש הרעיון לכדי צורה, נעשית היצירה במודע ומתוך שליטה בנושא ובחומר. תהליך הציור בשמן על בד הנו אטי מטבעו, והמעבר בין שכבת ציור אחת לאחרת מצריך סבלנות, אך בד בבד מאפשר התבוננות מעמיקה וראייה ביקורתית.

            התערוכה הנוכחית פורסת ארבעה כיווני יצירה מייצגים מתוך גוף עבודות שנוצר בשנתיים האחרונות. הציורים נעים בין ריאליזם פיגורטיבי מהודק לבין ציורי נוף רבי-עוצמה, שאי-הדיוק המאפיין אותם שובה לב: 1) ציורי דיוקנאות של נשים ושל גברים בשנות השלושים והארבעים לחייהם, המישירים מבט תובעני אך כובש אל הצופה. העיניים הכחולות (ולעתים שחורות) מהוות לעתים סמן להלוך רוח רציני במיוחד. לכל דיוקן צבע משלו, המסמן אותו כיצירה עכשווית; 2) ציורים שצבעוניותם נעה בין שחור ללבן והורתם בתת-מודע, בחלומות, הקשורים למקרה שאירע במציאות. ציורים אלה ממשיכים סדרה של ציורי נוף הררי ודמויות אנושיות בעלות גיבנת, מעין שק של צרות; 3) קבוצה נפרדת של ציורי מפלצות, שמקורה אף הוא בתת-מודע, בשעות הלילה, בחלומות שמהם היא מתעוררת, הגורמים לה למהר לסטודיו כדי להיפטר מן המראות המאיימים; 4) ציורי נוף שראשיתם בהשראה מוסיקלית או בחיזיון לילי. ביקיצה מן החלום נשמר מראה התמונה בזיכרון. לקרת עצמה אין הסבר לתופעה, פרט לעובדה שהיא יודעת בבירור מה ראתה, וזהו הזרז המצית את העבודה.

            בתערוכה תוצג, בין השאר, העבודה ללא כותרת 16 משנת 2009, השייכת לקבוצה השנייה של ציורי התת-מודע. לאחרונה גילתה קרת כי ברשותה רישומים שנעשו עשר שנים טרם הולדתו של ציור זה, שהחל בחיזיון לילי, ובו ראתה את קרוב המשפחה, חיים, שנפטר ממחלה קשה, בדמות הר. "בחלום ראיתי את חיים יושב על ראש ההר ושומר על בנו, אמיר, מלמעלה", היא מספרת. "הצמחתי להר רגליים כדי שיוכל לנוע ולהגן על אמיר מפני כל מיני מפלצות כחולות". ציור זה, כרבים אחרים, נולד מתוך חלום, ובו נגלה לעיניה הר גדול ונורא, שאותו הפכה לבן אנוש.

            שם התערוכה אוצר בחובו את מורכבות מושאי הציור. הדימויים נוגעים במקורות המודע והתת-מודע של האמנית, אך בד בבד הם מהווים גם מקור בלתי נדלה של חזיונות תכולים למראית עין, שנוצרו בעלטה. בעקבות רסיס מחשבה זה, במהלך אחד מביקורי הסטודיו שערכתי אצל האמנית בתל אביב הצעתי את השם "עיניה הכחולות שחורות היו" כמעין תמצות לאמירתו של מרסל פרוסט בספרו בעקבות הזמן האבוד [1] (הקיבוץ המאוחד, 1991, עמ' 144): "... יוצא אפוא שלולא היו עיניה כה שחורות – מה שהדהים בה כל-כך כשראיתיה לראשונה – לא הייתי, כפי שאכן הייתי, מאוהב במיוחד ובפרט, מכל כולה, בעיניה התכולות" (מצרפתית: הלית ישורון).

----------------------           

רונית קרת נולדה בירושלים, גדלה בקרית אתא, חיה ויוצרת בחיפה ובתל אביב. יוצרת ומציירת מאז שנת 1987. בוגרת המדרשה לאמנות, מכללת בית ברל, קלמניה (2009). השתתפה ביריד "צבע טרי 3" (אפריל 2010) במסגרת גלריה משרד בתל אביב. תערוכת היחיד הראשונה שלה תוצג ביולי 2010 בגלריה משרד בתל אביב במסגרת אירועי "לילה לבן" בעיר.