מבטים צדדיים בדרכים ראשיות

מרינה גל אוהבת לצלם את מבטיה הצדדיים. היא מפנה את ראשה ימינה או שמאלה (בהתאם לכיוון נסיעתה) בעת הנהיגה, מאטה, אולי עוצרת לרגע, ומתעדת את המתרחש בצד הכביש. היא גומאת את הדרך המוכרת בין מקום מגוריה בראשון לציון לבין מקום עבודתה במוזיאון תל אביב לאמנות, ויודעת שכל יום, כל שעה, כל שבריר זמן נראה אחרת. כשהדרך מתמשכת, האור משתנה, צבע השמים מתחלף מאפור לתכלת, והם מתנקדים בעננים לבנים. או אז מגיע הרגע שבו היא מצלמת: אנשים, חפצים, מכוניות, רכבת, קרון, עץ בודד וצמחייה פורחת. הצבעים שבצִדי הדרכים מתחלפים במהירות, ובהתאמה משתנים גם הלוך רוחם של רגעי הצילום וגם המרווחים שביניהם.

            בגלריה נפרשים עשרים תצלומים נבחרים, המייצגים רגעים שבהם גל מתחברת למצלמה ומנציחה מראות שמעבר לגדר ההפרדה בכביש. מעל לבטון המהווה מגן ביטחון בכביש שבין ראשון לתל אביב ובחזרה ומעבר לו מתרחש רגע הקסם השברירי. שניות ספורות מפרידות בין הצלחה ללכוד את הרגע החמקמק הנראה נכון לצילום לבין כישלון. גל מבקשת להקפיא את מבטיה על המראות שאותם היא לוכדת במצלמה, המונחת דרך קבע על ברכיה בעת הנהיגה. המצלמה מופעלת, מוכנה "להזנקה" לקראת פעולת צילום מהירה, אינסטינקטיבית כמעט, מבלי להרים אותה לגובה העיניים ולהציץ מבעד לעינית. גל מכוונת, מקליקה ומניחה. מקווה ללכוד תצלום בזמן אמת, שבו הראייה וההחלטה להרים-לצלם-להניח מתרחשות באופן אוטומטי, מבלי לדעת, מבלי לוודא. את התוצאה, שהוטבעה על גבי סרט הצילום, היא תראה בשלב מאוחר בהרבה מכפי שהייתה רוצה לראות.

מרינה גל נולדה בריגה, לטביה. מאז שנת 1980 היא חיה ויוצרת בישראל.