יער

                                                  (2010-1998)

בתחילת דרכה עסקה נורית ויתקון בציור פיגורטיבי. ככל שהעמיקה במעשה הציור החלה לשאוף אל מעבר לדימוי הקונקרטי, אשר הפך בהדרגה למופשט במהותו. תהליך ההפשטה בציוריה הוא חלק בלתי נפרד מפיתוח הנושא בו היא מעמיקה בכל סידרת ציורים בה היא עוסקת.

 העיסוק האינטנסיבי בציורי עצים ובנופי חורש רקם למעשה את הסדרה הנוכחית המכונה "יער". תחילתה בציור מתאר, אימפרסיוניסטי וקרוב למציאות. סופה בתיאורי יער סבוך, ואולי מסובך ומעורר מחשבה, בעיקר בשל הכרעה קומפוזיציונית, באמצעותה היא מדגישה לעיתים קרובות שני עצים קדמיים בחזית, מופרדים על-ידי שביל עלום המוביל אל לב היער פנימה. ההפרדה בין העצים שבחזית הבד וההתמזגות ביניהם בעבי היער יוצרת תחושה ברורה של עיסוק בזוגיות, נושא בו היא מטפלת כפסיכוטרפיסטית בחייה המקצועיים ביום-יום. היער עובר תחת ידיה של ויתקון מטאמורפוזה צורנית, עד שהוא הופך למהות – מהות שביטויה בהפשטה ההדרגתית המובילה את הצופה אל נבכיו, אל היופי הגלום בו, אל האימה שהוא עשוי לעורר, או אל עומק המסתורין של אופיו האמורפי.

 נורית ויתקון (ילידת 1942, ירושלים) היא למעשה ציירת "צעירה" שהחלה את דרכה האמנותית לפני כחמש עשרה שנה. מאז היא יוצרת סדרות ציור בהן היא מביאה לכלל מיצוי את חומרי מאגר דמיונה היוצר. לתהליך היצירה עצמו מייחסת ויתקון חשיבות רבה, שאינה נופלת בעיניה מהתוצאה המוגמרת.

את התהליך היא מפרשת כריטואל מדיטטיבי, שמחזיר אותה שוב ושוב אל הבד.  באמצעות הצבעים  השפכטלים והמכחולים מביעה ויתקון ללא עכבות את עולמה הפנימי שהוא גם הכלי המפעיל את עבודתה הטיפולית.  את האינטראקציה עם הסובב אותה היא יוצרת בעזרת  המילים  והצבעים, בהם היא מוצאת שתי דרכי הבעה שונות אך משלימות.  למעט ציור מוקדם אחד בתערוכה זו, שצוייר כולו במכחול, נעשו יתר הציורים המוצגים בעבודת שפכטלים שמאפשרת לה דרך פעולה ספונטנית ויתר אקספרסיביות בתהליך הנחת הצבע על  גבי הבד.

לאחרונה החלה ויתקון לצייר סידרת ציורים חדשה המכונה "ים", אשר נראה כי נבראה ממעמקי סבך ה"יער", משם היא חותרת אל מחוזות אחרים של הבעה.

                                                                                                            חנה קופלר