ריאליזם טראומטי*

אירית בלוזר מציגה דימויים שהיא מפרקת ומחוללת מחדש. היא בוחרת שני תצלומים מתוך הארכיון המשפחתי המורחב, ובונה סביב כל אחד מהם סדרת עבודות. הדימוי הופך לאובייקט, ופעולות האמנית מייצרות ניכוס סובייקטיבי. התצלומים מספקים מידע בדבר מראה, תקופה וכדומה; הם אינם מעבירים את החוויה עצמה, לא של המצולמים ולא של אדם קרוב, בעל זיקה לדמויות ויכולת לספר על אודותיהן. בלוזר נכנסת למרווח זה, ובאמצעות תפירה וצבע ממלאת אותו בפרטי מידע, נותנת פרשנות ומשלבת את החוויה האישית.

            עבודתה של בלוזר עם הדימוי טוטאלית. היא קורעת אותו בעדינות ובדיוק, מניחה על הבד ומכוננת את הדימוי מחדש. היא תופרת פיסה אחר פיסה ומאחה את הדימוי. היא מטפלת בו. בלוזר היא עבד לעבודה. היא רוכנת על הבד עד כדי כאב פיזי, המנטרל אותה לעתים למשך חודשים. בחשיפת מהלך עבודתה, היא חשופה ופגיעה כמו הנייר שעליו מודפס התצלום.

            בנוסף למאבק הנאיבי הגלום בפעולות הפירוק והאיחוי, נוכח בתערוכה גם מאבק בין הפרטי לאוניברסלי, כפי שמעיד שמה של התערוכה: "הים של מנחם", המשלב בין שמו של אדם מסוים לבין דימוי חובק עולם. מאבק זה ניכר בבחירת הדימוי, שהוא כה טעון עבור האמנית, ואילו על ידי המתבונן המזדמן הוא מזוהה כדימוי של אדם בשנות העשרים לחייו, במזרח אירופה של מחצית המאה הקודמת. בנוסף, הוא מקושר גם עם ניכוס כאב האובדן על ידי החברה והתרבות (מן הפייטה ועד לימי הזיכרון).

            בלוזר לא נכחה במעמד הצילום. היא נותנת פרשנות סובייקטיבית לחוויה של אדם אחר. יחד עם זאת היא שומרת על הדימוי כקדוש בתהליך עיבוד החושש לאבד, נוגע-לא-נוגע, מבקש לשמור על שלמות. בעבודתה של בלוזר פועלים שני כוחות. האחד – ניכוס של הדימוי, הרצון להכיל, לעכל, לגעת. האחר – הפחד לגעת בדימוי והרצון לשלוט בו, בזיכרון ובחוויה שהייתה או בזו שתיבנה ותעצב אותנו.

            התערוכה מהדהדת את תהליך הדקונסטרוקציה של דרידה, ונשאלת השאלה: האם יכול להתקיים תהליך של ריפוי, חברתי או פרטי, כאשר הדימוי/זיכרון אינו מפורק באמת, באין רצון לוותר על השלמות?

 תמר אלול, אוצרת התערוכה
אוגוסט 2012

* "I think we must, and we can if we read them in a third way, in terms of traumatic realism.", ראו:
Hal Foster, The Return of the Real: The Avant-Garde at the End of the Century (Cambridge, Massachusetts: MIT Press, 1996), p. 130.