פרויקט מס' 165

לביא צרפתי

מנוף לאופק
אוצרת ראשית: רחל סוקמן

אוצר אורח: אבנר אברהם

פתיחה יום שישי, 6 בפברואר 2015, בשעה 12:00
נעילה יום חמישי 19 במרץ 2015, בשעה 14:00

**********************
זמנהוף 6 , תל אביב טלפון: 03-5254191
שעות פתיחה: ב'- ה' 11:00-18:00; ו' 11:00-14:00



<הקודם

דף הבית

  הבא>

 
חמסין, 2013
אקריליק על אלויניום
100X74 ס"מ
ים ושמיים, 2013
אקריליק על אלויניום
100X74 ס"מ

שחר, 2013
אקריליק על אלויניום
100X74 ס"מ

     
כפר על צוק , 1989
צבע מים על נייר
21X21 ס"מ
כפר בלילה, 1991
צבע מים על נייר
35X40 ס"מ
תפילות, 1989
צבע מים על נייר
24X24 ס"מ
 

מִנוף לאופק

רפאלה צרפתי

 

לביא צרפתי נולד בשנת 1945 בקזבלנקה שבמרוקו. בגיל 11 עלה עם משפחתו לישראל, כשהוא נושא עמו זיכרונות מנופי מולדתו ומצבעוניותם העזה. ברבות הימים מצאו זיכרונות אלה ביטוי ביצירותיו. צרפתי הנו בוגר האקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל בירושלים. הוא עוסק בעיצוב מוזיאונים ותערוכות, בציור ובפיסול.

אלומיניום
עבודות האלומיניום של צרפתי מבטאות מפנה דרמטי בעשייתו האמנותית רבת השנים. את הרגע שבו פנה אל האלומיניום הוא מכתיר כרגע של תגלית: בשנת 2003, בעודו יושב באולם קונצרטים, החל לקפל את התוכניה וליישרה פעמים מספר. בדיעבד מתאר האמן את תחושותיו באותו ערב כסוג של מדיטציה. תוכניית הקונצרט המקופלת העלתה בו את הרעיון ליצור סדרה חדשה, שתתבסס על קיפול, פריסה מחדש וצביעה. כיוון שלא הצליח להגיע לאפקט המבוקש באמצעות גיליון נייר, פנה לאלומיניום, וחומר זה הפך מצע ליצירות החדשות.
בסדרת ציורי האלומיניום חוקר צרפתי את המרכיבים הבסיסיים של יצירת האמנות: צבע, צורה, אור, קומפוזיציה. העבודות נוצרו בעקבות תהליך ארוך של צמצום, פישוט והפשטה, מבחינה חומרית ותוכנית כאחת. הנוף כולו מתמצה לקו אופק, המפריד בין שתי ישויות גאופיזיות של "מעלה" ושל "מטה"; קו אחד בלבד, שדי בו כדי להעניק לצופה תחושת יציבות במרחב. "אני עדיין מתעניין באותם רעיונות שריתקו אותי גם בעבר, כגון גבולות לעומת רצף, הפרדה מול מיזוג, תופעות טבע מול היצירה האנושית. בסדרת ציורי האלומיניום אני שואף להגיע למיצוי רעיונות אלו. אני מנסה להגיע למהות הצבע, לתכלית הכתם", מסביר צרפתי.
ואכן, בעוד ציורי האקוורל עוגנו בדימוי מציאותי חיצוני, הרי עבודות האלומיניום פונות לעולם הפנימי. האקוורלים עסקו בגבולות גאוגרפיים בין טריטוריות, ואילו בעבודות האלומיניום העיסוק מועתק לגבולות שבין צבעים ובין צורות. משטחי הצבע המונוכרומטיים הרחבים הם הדימוי עצמו, ובתוכם הם מגלמים איכות מדיטטיבית. במקום להתבונן בתיאור של מציאות ממשית, מוזמן הצופה לשקוע במציאות הציורית ולהיכנס לעולם של שקט ושל תנועה אִטית.
בתהליך הפיזי של קיפול יריעת האלומיניום ופריסתה מחדש צרפתי כמו פיסל את הגריד והפך אותו לעבודה תלת-ממדית. כתוצאה מכך החל הציור "פולש" לעולם הממשי: הוא מושפע מן האור החיצוני, המשתנה במהלך שעות היממה. על ידי הפיכת הציורים לתלת-ממדיים כמו התקין האמן בתוך העבודה עצמה את מנגנון השתנות האור. הציורים נתונים עתה להשפעת מקור אור חיצוני, וככל שעובר היום, הם כמו מאולצים לשנות את צבעם. 

אקוורל
עבודות האקוורל של צרפתי מביאות בפני הצופה נופים סוערים, עתירי תנועה: נוף מדברי הררי מתהווה לנגד עינינו, נפרש כלפי מעלה אל עבר השמים ונמתח כלפי מטה, לעבר האדמה הסלעית הנוצקת מתוך כתמי הצבע. מבעד לחומריות ציורית זו מגיחים בתים זעירים—עדות לקיום אנושי בתוך טבע קדמון. ההתבוננות בטבע מהווה נקודת מוצא לסדרה זו. צרפתי מניח לרשמי הנוף לשקוע ולהיטבע בזיכרונו קודם שהוא מעביר אותם לתמונה. העבודה מן הזיכרון מאפשרת לו לחזור ולהחיות את הנוף, לברוא אותו מחדש על הנייר.
השימוש בצבעי מים על נייר רך וסופג, המגיב לכל הנחת מכחול, הולם את תיאורי הנוף. הטבע מתהווה על הנייר, וממנו הוא צומח כאילו היה נתון בתהליך גאופיזי: המקצב הטקטוני, הנוצר מהנחת הקווים, יוצר יחידות צורניות קטנות, ואלו בתורן מצטברות לכדי דימוי כולל.