ענת סמדר מיה: בין המתורבת לפראי

בתערוכתה של ענת סמדר מיה ) נ ' 1963 , כפר ויתקין ; חיה בקדימה ויוצרת בתל אביב (, " שדה בינארי ", בגלריה משרד בתל אביב מוצגות כ – 14 עבודות , כולן בגרפיט על נייר . סמדר מיה מציירת בגרפיט , בפחם ובעפרונות . היא אוהבת לגעת בגירי הצבע , המותירים על המצע סימני זמן אפורים , לרשום בהם בתנועות גדולות והחלטיות , להתוות מעגל בתוך מעגל בצפיפות משתנה , היוצרת מראה של תנועה סיבובית , המתכנסת לנקודת מגוז אחת . העין מוליכה את המבט בעקבות קווי הספירלה וממשיכה לייצר תנועה מעגלית בלתי פוסקת . בין הבית בכפר ויתקין הפסטורלי , בדרך אל הסטודיו

שבתל אביב הסוערת , רוחשים ועולים געגועים לשדות פתוחים במרחבים עתירי פריחה ואפופים ריחות תחמיץ . שטחיו הנרחבים של מושב ילדותה , כור מחצבתה , ייהפכו לימים למקור השראה למעשה האמנות , כאשר תעורר את זיכרונותיה ותנכיח אותם על גבי גיליונות נייר גדולי ממדים . בזיכרונה שמורה תמונה , שבה היא יושבת על כנף טרקטור ענק , בולעת מראות טריים של אדמת חמרה חרושה , המפיצה ריח המוכר רק לחקלאים החורשים את אדמתם לקראת הסתיו . היא תשוב לצייר את האדמה בגרפיט על נייר , ובאמצעות המחק תברא את הפלא , יש מאין . המחיקות מצטרפות אף הן לכתמים ולקווים מעגליים , המעשירים את הציור בעשרות גוני

אפור משתנים .

חרף הרומנטיקה הפסטורלית השורה על המקום , מתרחשים במרחב האינסופי דרמות ומפגשים בלתי צפויים שבבסיסם בדידות , תלישות ופחד , ולפתע השדה המוכר הופך למנוכר . בציור כלבים מתואר נוף נאיבי לכאורה של שדה חיטה על מצע נייר בפורמט אנכי . בשליש העליון של הציור נראית עננה שחורה מטילה צל בצורת קשת , ובמישור התחתון מזמנת העבודה לא

רק מפגש בין כלבים , אלא אף עימות בין שתי תרבויות : מחד גיסא , כלב מבוית ומטופח רובץ בנחת , חגורת עור לצווארו העדין , כמו הכלב הלבן בציור הפרסקו הנודע של פיירו דלה פרנצ ' סקה , המתאר את סיגיסמונדו פנדולפו מלטסטה כורע ברך מול סיגיסמונד הקדוש

) 1451 לערך (, המסמל את תרבות הרנסנס האירופית ואת עובדת היות הכלב חלק מרכוש בעליו ממש כמו המשרתים . מאידך גיסא , כלבים המשוטטים כחיות בר בשדות באוזניים זקופות , הלקוחים מזיכרון מסע של

האמנית בהודו , שם הכלבים חופשיים ודואגים לעצמם ; אינם שייכים לאיש ואינם מאיימים על איש . הסצנה מכילה את שני סוגי הכלבים , שביניהם פעורה תהום של תפישת עולם , זה לצד זה ללא ממד שיפוטי . העימות בין

המתורבת לפראי נוכח לא רק בציור , אלא גם במציאות המאה ה – 21 , שבה ניתן לראות , למשל , ממשלות " נאורות " נוקטות אלימות אכזרית כלפי מתנגדיהן בדיכוי הפגנות .

במקבץ נוסף של ציורים — עבודות קטנות ממדים , שייחשפו בתערוכה לראשונה כציורים ממוסגרים — מתוארים אובייקטים וטבע דומם , דוגמת מרצע , מספריים , סכין , מפתח , מסרק , נעל ואבטיח שחור ,

— המהווים חלק מסדרה גדולה יותר . כל אלה מרמזיםעל חקירה של תרבות , בבחינת ממצא ארכיאולוגי , המעיד על תקופה שחלפה , על רוח הזמן , ומספק תיעוד היסטורי של אופנה ושל הלוך רוח , שהיו ונגוזו .

תהליך העבודה על שתי סדרות הציורים זהה : צביעה , מחיקה ויצירת יש מאין . ברובד הראשון שטח הדף מכוסה כולו בגרפיט . ברובד השני נגלה הדימוי באמצעות מחיקה . במרבית העבודות מתואר הדימוי במקביל לחלקו התחתון של המצע , ומותיר את חציו העליון ) ולעתים אף את מרבית שטח הציור ( במרקם גרפיט שחור .

אוצרת: רחל סוקמן