פנינה גרייצר: שבעים פנים לטירה של קפקא
בלב תל אביב ניצבת "טירה", טירה נטולת כתובת.
תצלום של מקבץ בניינים מחלון ביתה של פנינה גרייצר יוצר תעתוע של טירה, המונצחת במצלמת אייפון 6. צֶבֶר תצלומים, המדמים אובייקט ממשי: טירה גבוהה, מתנשאת, אדישה למבט הנישא אליה, ומתנכרת לכמיהה לבוא בשעריה. כמה מן התצלומים מופשטים במהותם ומתארים התפרקות, שבירה, התנפצות. עדויי יופי מעטיר, הם מעוררים אשליה, כי ניתן להתמיד ולהחזיק ברגעי, במִשתנה, בחולף.
הטירה מצולמת לאורך ארבע עונות השנה, בימים של אור ובלילות אפלים. למעשה, הדימויים המודפסים הם כתב סמלים לעולם פנימי, היוצר הוד והדר ומעורר ערגה למשמעות ולפשר.
שני הרומנים המונומנטליים שכתב פרנץ קפקא, המשפט והטירה, מכוננים את "העולם הקפקאי", עולם שהפך לסמל אוניברסלי, גדוש בסיוטים, באי הבנות, בניכור, בתחושת ריקנות ובבדידות; עולם הנחווה בין מידת הדין למידת החסד החסרה; עולם, שבו אטימות השלטון הבירוקרטי, כפי שהיא מתוארת בספרים שיצאו לאור בשנות העשרים של המאה שעברה, תקפה עד עצם ימינו אלה.
במרוצת חיים של המתנה רוקם לעצמו ק. (מודד הקרקעות של קפקא) פנטזיות ומפתח ציפייה נכספת לבוא בשעריה של הטירה. הטירה, המתנשאת למרחוק, מסמלת רשות שלטונית מתסכלת, בלתי נגישה, המופקדת על חיי נתינים, שהם חסרי אונים אל מול כוחה ומשוגותיה.
עבודת וידיאו בת 6 דקות, Ever Waiting, צולמה אף היא על ידי גרייצר במצלמת אייפון 6. הסרט ממקם את הטירה בסביבה ממשית, מחוץ לחלון ביתה של האמנית בלב תל אביב. מכאן היא מביטה בכל ימות השנה אל עבר הטירה, וזו מסמלת את החסד החסר כל כך, שאליו אנו עורגים ומייחלים יום-יום.
פנינה גרייצר, במאית סרטי תעודה, צלמת, ציירת, כותבת שירה, פרוזה וסיפורי ילדים, נולדה בפולין ב-1953; חיה ויוצרת בתל אביב ובברלין. בוגרת החוג להיסטוריה, האוניברסיטה העברית, ירושלים. למדה בבית הספר לאמנות קמרה אובסקורה, תל אביב. בשנת 2016 הציגה תערוכת יחיד, "לחוֹפְיָמִים", שנכללו בה ציורי שמן על פי מדרשי אגדה יהודיים.
אוצרת ראשית: רחל סוקמן
אוצרת התערוכה: חנה קופלר
|
