|
מֵעֵבֶר לַבַּיִת
רחל סוקמן
מסלול חייה האמנותיים של דנה קרינסקי שונה מזה שאנו מורגלים בו. קרינסקי
החלה את דרכה בעולם האמנות בבית הספר לאמנות סנט מרטין בלונדון, שם
למדה במגמת האמנות והתמחתה בפיסול (1996). אולם עוד קודם לכן השלימה
תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל-אביב.
באמנותה בחרה לעסוק בפיסול קטן – פיסול של מדליות, ובתחום זה בלטה
בכישוריה, נבחרה לשמש כנציגת ישראל בארגון הבינלאומי למדליות אמנותיות,
וזכתה בפרסים רבים בלונדון ובניו יורק. בשנת 2004 נבחרה לעצב את המדליה
הרשמית לציון 350 שנים להגעת היהודים לאמריקה. במהלך השנים נטלה
חלק בתערוכות בינלאומיות רבות, בין השאר באקדמיה המלכותית של לונדון,
במוזיאון יורקשייר שבאנגליה, בניו יורק, בפריז, בגרמניה, בפורטוגל ועוד. מבחר
מעבודותיה נרכשו על ידי המוזיאון הבריטי בלונדון.
לעומת הצלחתה הבינלאומית בתחום פיסול המדליות, את העיסוק הציור
שמרה לעצמה, ושנים רבות לא הציגה את ציוריה לציבור הרחב.
התערוכה הנוכחית, "מעבר לבית", מכילה סצנות ביתיות, ובמיוחד תיאורים
של חדר הילדים שהפך להיות נושא מרכזי בציוריה בשנתיים האחרונות. קרינסקי
מתבוננת בחפצים ובאביזרים, כגון בובות, ספרים, סינר ובגדי ילדים הזרוקים
פה ושם, מתמקדת בהם ומציירת אותם. היא חשה כי הקדישה שנתיים אלה
לאימה.ת ולציור, תוך ניסיון למקד תשומת לב מרבית במציאות בנאלית לכאורה.
בעבודותיה היא מתארת את מה שהיא מכנה "זמן אימהי", ובכך מעניקה לאותם
דימויים רגעים של חסד ומשמעות יתרה. היא פוגשת בחפצים אלו, שיש להם
חיים משלהם, הן כחלק משגרת היומיום, כשהם מפוזרים כלאחר יד בחדר
הילדים המבולגן, והן בזמן הציור, במפגש בין המכחול לבד.
כל העבודות צוירו בצבעי שמן על בד ובסגנון ריאליסטי. הן מתאפיינות בפורמט
קטן או בינוני, וצבעוניותן משתנה בהתאם לסצנה המתוארת. כל ציור הוא סיפור
קטן, ועל הצופה לפלס את דרכו אליו, אם באמצעות הזדהות אישית ואם מתוך
זיכרון של תמונות מאלבום ילדותו הפרטית. |
 |