96   Project 

Avri Ohana

Talking Walls
Opening: Thursday, 26 June 2008, 8 p.m.
26.6.08 – 23.7.08

 

     
<Back

Home

    Next >

   

התערוכה קירות מדברים נולדה בעת ביקור סטודיו אצל האמן אברי אוחנה בניו יורק באחד הימים היפים של סתיו 2006. שם פגשתי לראשונה את הבתים החתומים ללא כתובת, המצוירים על בדים קטני מידות. בתים פרטיים קטנים, שהזכירו לי את בתי המושב של שנות השישים. ידעתי שאוחנה גדל בקיבוץ, אבל הבתים האלה לא נראו לי משם, וגם לא ממרוקו, ארץ הולדתו. הסטודיו של אוחנה שוכן באיזור האיסט וילג' במנהטן, וכדי לצייר את בתי הבורגנים של חלום הפרברים האמריקני צריך היה אוחנה לצאת מהסטודיו ולנסוע במכוניתו אל החוץ.
היה בבתים משהו מסקרן ומעורר שאלות על הפְנים שלהם, על מה שאצור בתוכם. הם נראו מונוכרומטיים, שלווים ושקטים כמו אוחנה, וכמותו השתלבו ויצרו הרמוניה בתוך הנוף הפתוח שהקיף אותם. אהבתי את הבתים הסגורים נטולי הפתחים, שאין יוצא ואין בא בהם. לא מצאתי דלת על מנת להיכנס ולברר מה שמור בתוכם. דומה שרק אוחנה יודע את סוד פשרם.
בסתיו ניו יורקי נוסף של שנת 2007 חיכו לי באותו סטודיו בתים נוספים על בדים גדולים מעט יותר, אך עדיין אינטימיים. בחרנו עבודות, דיברנו על המשך כיוון, וקבענו מועד לתערוכה בחודש יוני 2008.

אבל יום אחד מחליט אוחנה לפתוח את הבתים. הוא מפרק אותם לקירות, ומצייר את הפנים בחוץ. הבתים, שהיו כמו ככר לחם אפויה חתומה, נפרסו לפרוסות פתוחות ומחולקות, וכל הצבעוניות שהייתה בפנים פרצה באחת החוצה, ובמשיכות מכחול מיומנות ואובססיביות יצרה עולם עשוי היטב.
"עבדתי בטירוף", סיפר לי אוחנה, "לא יכולתי להפסיק". הפעם הוא מחליף את מצע הציור שלו מבדים לניירות ולפיסות קרטון, ובורא מחדש את קירות כל הבתים שגר בהם במרוצת חייו רצופי המעברים. אלה הם הקירות הפנימיים של הבתים, ויש להם שפע של מילים ומשפטים וסיפורים. עכשיו, במיצב שיבנה מהם על קירות הגלריה, נותן אוחנה לקירות לדבר...