נטע גורן ושחר ברם
שחר ברם משורר - מעיד על עצמו : " יש לי קשר חזק לאמריקה , כשהלכתי ללמוד , מצאתי את עצמי בעולם השירה , המשכתי באופן טבעי למחוזות האמריקנים . למדתי ספרות השוואתית בהר הצופים ושקעתי בעולם השירה ומצאתי עניין הולך וגובר בשירה אמריקנית מתוך משיכה אישית ." ..." המשוררים האמריקנים שאני קורא וכותב עליהם הם חלק מהחיים המשותפים של נטע גורן ושלי , כל דבר שאני מלמד , אני משתף אותה , היא קוראת כל מה שאני כותב ( מאמרים , ספרים , שירים ), זאת שיחה בבית ."
נטע גורן מספרת : " היה שלב , כשגרנו בארה " ב שרציתי להפתיע את שחר , ציירתי לי פורטרטים של שני " חברים " שלו – את ג ' ון ברימן ורוברט לואל . בשבילי זה היה ניסוי כי הרגשתי לא בטוחה בציור פורטרטים . אחרי ששחר קיבל אותם ואמר שהצלחתי לתפוס את ההבעה של שניהם , זה הוביל להמשך העבודה המשותפת ."
נטע גורן ציירה את דיוקנאותיהם של כל 28 המשוררים והמשוררות בשני אופנים ובשתי טכניקות שונות : ציורים צבעוניים על מצע של עץ ריבועי ועוד -28 דיוקנאות של אותם אמנים בפחם על נייר . בתערוכה יוצגו דיוקנאות של 14 משוררים .
ברם כתב ל 28 משוררים ומשוררות אמריקאים שירים , המביעים את קרבתו האישית אליהם ואל יצירות השירה שלהם , אותן הוא מכבד ומעריך עד מאד . בתערוכה יוצגו 14 שירים .
בתערוכה מתקיים דיאלוג קוהרנטי של שירה וציור בין שני אמנים החולקים לא רק נושא משותף אלא חיים שלמים .
שחר ברם נולד בירושלים ( 1964) חי ויוצר בחיפה . ברם הוא משורר , סופר ופרופלספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה . ספרו שלוש נובלות איטלקיות עומד לראות אור בהוצאת כרמל ; ספר שיריו האחרון שעון הציפורים ראה אור בהוצאת אפיק (2016); ספר הפרוזה רקוויאם לציפור ( בשם העט אלכס חנקין ), ראה אור בהוצאת קדימה (2017); ספר העיון האחרון שלו , המזכרת , ראה אור במוסד ביאליק (2017). נטע גורן נולדה בקיבוץ נחל עוז (1968) וגדלה בדרום אפריקה ; עשתה תקופות חשובות בחייה בהולנד , באיטליה , בקנדה ובארה"ב . למדה במסגרות פורמליות ולא פורמליות מוזיקה , ספרות , שפות ואומנות . כיום מתגוררת ויוצרת בחיפה .
|
|
כמה זמן | שחר ברם
לכבוד דלמור שוורץ |
מַחֲלַת הַדּוֹר אֵינָהּ תְּשׁוּבָה לְמוֹתוֹ שֶׁל מְשׁוֹרֵר.
שִׁרְיוֹן הַמְּשׁוֹרֵר מִלִּים שְׁרִירוֹת,
שֶׁלְּךָ חֻשְּׁלוּ, כְּשֶׁנִּכְשְׁלוּ, בִּבְדִידוּת וּבְדוּמִיָּה,
מַקְהֵלָה שֶׁל צִפּוֹרִים, קוֹלָהּ לָבָן, כּוֹכָבִים נוֹפְלִים
שֶׁחָצוּ כְּהֶרֶף עַיִן אֶת שָׁמֵינוּ,
לְמַמֵּשׁ אֶת קִיּוּמָן
בְּתוֹדָעָה דּוֹעֶכֶת.
אִם שִׁירָה הִיא מַבָּעוֹ שֶׁל גּוּף
בּוֹעֵר, הַמַּסְלוּל הַמְּלַחֵשׁ
סְבִיב מֶרְכָּז כָּמוּס וּמְהַבְהֵב,
כַּמָּה זְמַן נֶאֱחָז הַשֹּׁבֶל הַחִוֵּר
בִּגְלִימַת הַלַּיְלָה
אַחֲרֵי שֶׁהַלֵּב קוֹרֵס?
בְּמָלוֹן לְלֹא שֵׁם, הִלָּה אֲבוּדָה,
אִישׁ אָבוּד, וּמֵת שְׁלוֹשָׁה יָמִים
שֶׁל הִתְעַלְּמוּת, הָעוֹלָם
שֶׁבּוֹ הִבְזַקְתָּ נֶעֱלַם,
נִגְמַר מִזְּמַן,
בַּקְבּוּק רֵיק בְּחֶדֶר רֵיק,
טִפּוֹת אַחֲרוֹנוֹת שֶׁל זְמַן שָׂרוּף, שֶׁל זְמַן -
מִפְלֶצֶת וְחַיַּת מַחְמָד שֶׁהָיִיתָ מְלַטֵּף וּמְאַלֵּף
וְאֶת בִּתָּהּ, חַיַּת הַיַּעַר אַהֲבָה, טוּרֶיךָ
סַבּוּ וְהִקִּיפוּ, מַתִּירִים לַאֲחֵרִים לְהִכָּנֵס.
וְעַכְשָׁו, הֵיכָן הַלָּלוּ?
מַעְגָּל רֵיק,
דִּבּוּר בּוֹדֵד נֶגֶד קִירוֹת פְּצוּעִים
שֶׁל תּוֹדָעָה, שִׁיר הָעֶרֶשׂ שֶׁל הֶחָלָל, הַחַלְחָלָה
הַמְּזַנֶּקֶת כַּאֲשֶׁר לְפֶתַע
בִּרְאִי עֵירֹם נִבָּט מְשׁוֹרֵר צָעִיר
וְשִׁירִים זְקֵנִים וּמוּזָרִים
מְבַעְבְּעִים בְּמֵי הַמֶּלַח שֶׁל הַזִּכָּרוֹן.
כְּלוּם הֶאֱמַנְתָּ בְּשִׁירָה
עַד תֹּם, כְּפִי שֶׁאָמְרוּ?
הַאִם הָיְתָה בַּת בְּרִית
בַּקְּרָב מוּל הָאוֹיֵב הַדִּמְיוֹנִי?
הַאִם הַמִּיתוֹס בַּעַל בְּרִית בַּמַּאֲבָק בַּשִׁכְחָה?
|
|
|
|
|
|
מי אנחנו | שחר ברם
לכבוד לוסיל קליפטון |
מַחֲלַת הַדּוֹר אֵינָהּ תְּשׁוּבָה לְמוֹתוֹ שֶׁל מְשׁוֹרֵר.אֲנַחְנוּ חַיִּים בְּאוֹתִיּוֹת קְטַנּוֹת אֲבָל
מִי אֲנַחְנוּ אֲנִי שׁוֹאֶלֶת
וּמָה שְׁמוֹתֵינוּ אֲנִי תּוֹהֶה
הַאִם בְּכוֹחֵנוּ לִטְעוֹת?
הַאִם זָכַרְנוּ לְהִתְיָאֵשׁ?
הַאִם יוֹדְעִים אֲנַחְנוּ מִי
בְּנֵי הַבַּיִת הַמִּשְׁפָּחָה הַשֵּׁבֶט
הָאֱנוֹשִׁי שֶׁאֲנַחְנוּ מְאַבְּדִים?
הַחֶסֶד הַיָּחִיד הוּא זֵכֶר הַשֵּׁם
עֲבוֹדַת הַטְּלָאִים:
בִּשְׁמִי אוֹר יָדִי קוֹטֶפֶת אֱמֶת
וְשׁוֹתֶלֶת כָּרִיּוֹת אֶבֶן
בַּשָּׂדֶה הַלָּבָן חֲלוֹמוֹת שְׁחֹרִים
שֶׁל אֲחָיוֹת שְׁאֵרִים יְלִידֵי
מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה פְּרִי בִּטְנָהּ
יְלָדִים הַבַּיִת עוֹלֶה בָּאֵשׁ
לֹא הַבַּיִת חַיָּיו
לֹא הַקִּיר קוֹלוֹ שֶׁל הַמֵּת
הַדּוֹרוֹת הַקְּלוּעִים בּוֹ הַתִּקְוָה
שֶׁאֲנַחְנוּ מִי שֶׁאֲנַחְנוּ כְּשֶׁאֲנַחְנוּ כּוֹתְבִים בִּשְׁמוֹ
בִּשְׁעַת הַשִּׁיר אֲנִי אָדָם וְאִמּוֹ
|
|
|
|
|
ו
|
|
|
|
|
|
אנשים שרים | שחר ברם
לכבוד לנגסטון יוז |
אֲנָשִׁים שָׁרִים,
גּוּפָם הוֹלֵךְ
וְנֶאֱלָם,
גּוּפָם אֵינוֹ
אֶלָּא פְּרִי קוֹלָם,
הַמִּרְקָם הָרַךְ, הַסִּיבִי,
הַמְּפָאֵר אֶת הָרוּחַ
חֲסַר הֲגָנָה: נָמוֹג
בָּאוֹר הַזָּרוּעַ
עַל הָאָרֶץ
תְּבֹרַךְ אַדְמַת הַשָּׂדֶה הָעִוֶּרֶת
בְּחֵיקָהּ נֶאֱסָפִים הַזְּרָעִים,
יְבֹרְכוּ הַמִּלִּים הַבְּהִירוֹת, הָאָרִיג
הַנִּרְקָם מִסִּיבֵי הַפְּרִי שֶׁנִּקְטַף:
בַּגּוּף הַזּוֹכֵר קוֹלוֹת רַבִּים
שָׁרִים בְּנֵי הָאָרֶץ
פֶּה אֶחָד
|
|
|
|
|
|
המכונה המודרנית | שחר ברם
לכבוד עזרא פאונד |
סַכִּינֵי הַמְּכוֹנָה הַמּוֹדֶרְנִית
חָתְכוּ עֲנָנִים סְמִיכִים
וַעֲרָפֶל חֲסַר צוּרָה
בְּלַהַב מַבְרִיק
וַיְהִי
כֹּה בָּהִיר הָיָה
כֹּה מְדֻיָּק הָאִימָז' הָיָה לְמֻפְשָׁט
כֹּה מִיָּדִי הָיָה כֹּה מֻרְכָּב
כֹּה מֻשְׁלָם הָיָה בִּלְתִּי נִתְפָּס
הַשִּׁירָה הַמּוֹדֶרְנִית נוֹלְדָה
בַּחוּץ הִשְׁתּוֹלֵל הָעוֹלָם וּבִפְנִים
הַיֹּפִי הֶחְלִיף פָּנִים וְהַמִּלִּים
הַחַדּוֹת הִתְאָרְכוּ וְהִתְעַקְּלוּ
וְעָלוּ מֵהַמְּכוֹנָה סִילוֹנוֹת
עֲכוּרִים טוּרִים חוּמִים
וּפִיהָ יָרַק אֵשׁ
הָאָדָם הַיָּשָׁן מֵת
מְשׁוֹרֵר הֶחָדָשׁ
הַמּוֹרֶה הַמּוֹרֵד הַגּוֹלֶה
הַנָּדִיב לְרֵעָיו הַפָשִׁיסְט
מְחוֹלֵל הַמּוֹדֶרְנָה חוֹלֵה הָרוּחַ
גָּאוֹן מְקֻלָּל סָגוּר בְּמוֹסָד
|
|
|
|
|
|
הגן | שחר ברם
לכבוד אמילי דיקינסון |
מֵרֹב תְּשׁוּקָה
לִקְרֹא בְּשֵׁם
הַפַּרְפָּרִים הַמִּתְאַבְּקִים
וְהַפֵּרוֹת הַמִּתְבַּקְּעִים
וְהַדְּבוֹרִים הַזְּהֻבּוֹת מִדְּבַשׁ
שֶׁעוֹד לֹא אֲבָל כְּבָר
הַנְּשִׁימוֹת הַחֲנוּקוֹת וְהַשְּׁרָכִים
הַמְּטַפְּסִים עַל הַצַּוָּאר
הָרֹאשׁ כָּבֵד וְתַרְמִילֵי הַתַּאֲוָה
הַמְּלֵאִים כְּמֵהִים לְהִתְפַּזֵּר
רוֹבֶה טְעוּן צְבָעִים
חַיִּים נוֹרִים
מָה שֵׁם אֶקְרָא
לַיֵּשׁ הַמִּשְׁתּוֹקֵק
אֲדוֹן גּוּפִי
|
|
|
|
|
|
חירות | שחר ברם
לכבוד רוברט היידן |
בִּמְקוֹם לִכְתֹּב אֶת הַמַּסָּה עַל קֹצֶר הָרְאוּת
שֶׁל הַמְּבַקְּרִים, שֶׁל הַמְּשׁוֹרְרִים הָאַלִּימִים
וְהַכְּנוּעִים, מְשָׁרְתֶיהָ שֶׁל לָשׁוֹן שִׁבְטִית,
פּוֹלִיטִיקָאִים שֶׁמּוֹכְרִים לָנוּ הוֹוֶה צַעֲקָנִי
חֲסַר עָבָר וְנֶעֱדַר חָזוֹן, בִּמְקוֹם מַסַּע הַכַּעַס
וְהַמְּרִירוּת, שֶׁמּוֹבִילִים אֵלָיו גִּנּוּי וְהַכְפָּשָׁה,
הַהִתְעַלְּמוּת, הַלַּהַג, הַכָּזָב, הָעִוָּרוֹן
שֶׁל בְּנֵי הַדּוֹר, שֶׁל לִכְאוֹרָה-אַחִים, לִכְאוֹרָה
הַלּוֹחֲמִים, אַנְשֵׁי-הָרוּחַ, שֶׁכָּמוֹךָ אוֹחֲזִים בָּעֵט,
כַּמָּה עָצוּב, עָלוּב וּמְעוֹרֵר חֵמָה, אֲבָל
בִּמְקוֹם לְהִגָּרֵר אַחַר הַכֶּלֶב הַשּׁוֹטֶה
הַמִּסְתַּתֵּר בַּמַּחְשָׁבוֹת וּמְבַקֵּשׁ לַחְרֹץ לָשׁוֹן,
לִירֹק, לִנְשֹׁךְ, לִנְבֹּחַ בִּלְשׁוֹנָם שֶׁל מְרַדְּפָיו
אֶת מָה שֶׁמִּמֵּילָא הַזְּמַן יִמְחֶה, בִּמְקוֹם
נִשָּׂא עֵינֵינוּ אֶל עֵינֶיךָ,
הַכְּלוּאוֹת מֵאֲחוֹרֵי זְגוּגִית עָבָה,
נַבִּיט אֶל תּוֹךְ עֵינֶיךָ
קִצְרוֹת הָרְאִיָּה,
שֶׁהִרְחִיקוּ וְרָאוּ אֶת הָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת
בְּמִפְרְשֵׂי סְפִינוֹת הָעֲבָדִים,
שֶׁחָזוּ עוֹלָם שֶׁבּוֹ שׁוּב לְעוֹלָם לֹא
יִצְטַעֵק הַיֶּלֶד בְּפִנַּת הַחֶדֶר
מִפְּנֵי שְׁרִיקַת הַשּׁוֹט, נִשָּׂא עֵינֵינוּ
וְנִזְכֹּר שֶׁמִּבַּעַד לִזְכוּכִית עָבָה,
בַּחַלּוֹן הַצַּר שֶׁל הַהוֹוֶה,
מִסְתַּתֵּר בָּאֹפֶק,
כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ, הַדָּבָר הַיָּפֶה
וְהַנּוֹרָא הַזֶּה,
חִיּוּנִי כְּמוֹ אֲוִיר לִנְשִׁימָה,
שִׁמּוּשִׁי כְּמוֹ אֲדָמָה,
וְגַם אִם לֹא יִהְיֶה שֶׁלָּנוּ לְבַסּוֹף
אוּלַי יִצְמַח מֵחַיֵּינוּ
כְּמוֹ חַיֵּינוּ שֶׁצָּמְחוּ מִשִּׁירֶיךָ
ּ
|
|
|
|
|
|
כתובת על מצבה | שחר ברם
לכבוד וולט ויטמן |
כָּאן וּבְכָל מָקוֹם אַחֵר אֲנִיעוֹלָם
שֵׁם עֶצֶם קִבּוּצִי הַמִּתְמַזֵּג בֶּהָמוֹן
וּבְשֵׁמוֹת דּוֹמִים כְּמוֹ עֵשֶׂב אוֹ אֱלוֹהִים
|
|
|
|
|
|
כך או כך | שחר ברם
לכבוד אן סקסטון |
כָּךְ אוֹ כָּךְ, לֹא אֲנִי.
מוֹדֵל
אוֹ שֶׁלֶד.
אוּלַי בֻּבָּה.
אֲנִי מַלְבִּישָׁה, מַפְשִׁיטָה,
מַאֲכִילָה אוֹתָהּ מַחְשָׁבוֹת
שֶׁאַחַר כָּךְ אֲנִי חוֹלֶקֶת עִמָּהּ,
הֵן מִתְפַּשְּׁטוֹת כִּנְחָשִׁים בָּאֲוִיר.
עֲמִיתַי מְגַלִּים הֲבָנָה:
אַתְּ מַזְכִּירָה לִי מִישֶׁהוּ שֶׁהִכַּרְתִּי, אוֹמֵר הַזְּאֵב,
וְעוּץ לִי גּוּץ לִי מְגַחֵךְ, אֲנִי לֹא סְתָם דִּבּוּרִים, אֲנִי מְשַׁלֵּם בְּזָהָב.
וְאָמְנָם זֶה לֹא חֲלוֹם,
וַאֲנִי מַטְלִיאָה אֶת עַצְמִי
שׁוּב, מְחַיֶּכֶת כְּמוֹ גֵּיהִנּוֹם.
אֲנִי כֹּה עֵרָה,
אֲנִי בְּמַעֲרֵה הַיַּעַר,
נָחָה,
דֻּגְמָנִית צַמֶּרֶת
מְכֻסָּה בְּעָלִים עֵירֻמִּים.
בְּבַקָּשָׁה, קִרְאוּ בַּעֲדִי,
אֲנִי שְׁקוּפָה,
לְעוֹלָם לֹא תִּרְאוּ
כִּי אֵינִי
|
|
|
|
|
|
ילד חלום | שחר ברם
לכבוד ג'ון ברימן |
כָּכָה הָיָה, שֶׁהַשְּׁנַיִם הִמְשִׁיכוּ
לְהַצְלִיף זֶה בָּזֶה
וְלֹא מַמָּשׁ שָׂמוּ לֵב אֵלַי,
גַּם כֵּן קָהָל,
יֶלֶד דִּמְיוֹנִי
בְּגֹדֶל טִבְעִי,
קְנֵה מִדָּה: אֱנוֹשִׁי,
בֶּאֱמֶת,
אֵיזֶה מוֹפָע חֲלוֹמִי,
אָדוֹן הֶנְרִי, מַר עֲצָמוֹת
וְהַבֵּן,
וְאֵיפֹה שֶׁהוּא הָיָה גַּם אֲנִי,
שׁוֹטֶה לְלֹא גְּבוּל
מַשְׁחִיר אֶת פָּנָיו
עַל בָּמָה שִׁכּוֹרָה,
מִתְעַרְטֵל וּמְנַגֵּב בְּמִטְפַּחַת
אֶת הַטִּפּוֹת הַמְּרִירוֹת
הַנּוֹטְפוֹת עַל הַדַּף
שֶׁל הָאוֹטוֹבִּיּוֹגְרַפְיָה
שֶׁהוּא בּוֹדֶה,
מַסֵּכַת הַמְּשׁוֹרֵר
שֶׁלּוֹ עַל הַתַּחַת,
אֵיזֶה צְחוֹק –
מִתְפָּרֵץ כְּמוֹ כַּדּוּר מִלֹּעַ,
מִתְגַּלְגֵּל כְּמוֹ אָב גָּמוּר,
צָלוּל וְרָם כְּמוֹ גֶּשֶׁר
לְלֹא מַלְאָךְ שׁוֹמֵר –
אָה, בִּתִּי הַכְּבֵדָה בְּיָדַי הַנּוֹפְלוֹת -
מִדַּבֵּק כְּמוֹ הִתְאַבְּדוּת
ַ
|
|
|
|
|
|
|
|
חיילי החול | שחר ברם
לכבוד ת"ס אליוט |
אַבָּא זְמַן מְהַדְהֵד בַּמִּדְבָּר,
מַעְגְּלֵי דְּמָמָה דַּקָּה רוֹעֲדִים,
קוֹלוֹ מוֹרֶה שֶׁהַדֶּרֶךְ אַחַת,
אֲחִידָה וְחוֹזֶרֶת וְחֵיל הֶחָלוּץ
נִלְחָם לַשָּׁוְא.
רֵיקִים וַעֲשִׁירִים בְּאוֹצְרוֹת עָבָר
אֲנַחְנוּ צוֹעֲדִים, חַיָּלִים אֲבוּדִים.
הָרוּחַ צוֹחֶקֶת, הָא, אֵיזוֹ דַּלּוּת.
לֹא עוֹד כְּלָבִים אַךְ שְׁלָדִים
שֶׁיָּבְשָׁה לְשׁוֹנָם עוֹד נוֹבְרִים
בְּתִלֵּי אָבָק, אוּלַי עַצְמוֹת צִפּוֹר
שֶׁשָּׁחַק הַיְּשִׁימוֹן, שְׁיָרֵי מַאֲבָק
שֶׁל חַיִּים דַּרְכָּם אָנוּ חוֹלְפִים
כִּרְפָאִים בָּאוֹר הָעִוֵּר, אָנוּ
מוֹסִיפִים וְהוֹלְכִים, מוֹסִיפִים
וְהוֹלְכִים לְאָן?
לֹא לַעֲצֹר.
בְּמֶרְחֲבֵי הַזְּמַן לָלֶכֶת.
לֶאֱצֹר מִלִּים.
אַב הַמַּסָּעוֹת,
הַמְּמֻנֶּה עַל עֲקֵבֵינוּ הַשְּׁחוּקִים,
מָתַי נֵדַע דָּבָר מֵעֵבֶר לְאַדְוַת הַדּוּמִיָּה
וְלָאוֹר הַמְּסַמֵּא?
אֲנַחְנוּ מַקְשִׁיבִים בָּרָק אֲבָל לֹא רַעַם
סוּפוֹת אָבָק וְגֶשֶׁם גַּרְגְּרִים וְתֹם:
גְּנִיחַת הַחוֹל.
|
|
|
|
|
|
המופע | שחר ברם
לכבוד סילביה פלאת |
"ד"ר טוֹט, אָדוֹן גוֹט, מַר לִיבְּהַאבֶּר,
יַעַרְכוּ הוֹפָעַת פְּרֵדָה סוֹפִית
בָּאָבִיב, כְּשֶׁהַתָּאִים הָאֲדֻמִּים
מִתְפַּקְּעִים מַמָּשׁ וְרוֹצִים עוֹד, הַדְרָן,
בַּתֵּאַטְרוֹן הַמְּקוֹמִי דָאס לֶבֶּן,
הוֹפָעָה אַחֲרוֹנָה בְּהֶחְלֵט."
"כְּמוֹ בַּחֲלוֹם צִבְעוֹנִי
תִּהְיֶה לַקָּהָל הִזְדַּמְּנוּת נְדִירָה
לִרְאוֹת אֶת כְּבוֹדוֹ, הָאֶחָד
וְיָחִיד הַיְלִיגֶה פָאטֶר,
פּוֹשֵׁט וְלוֹבֵשׁ אֶת שְׁלֹשֶׁת פָּנָיו.
הִזְדַּמְּנוּת אַחֲרוֹנָה בְּהֶחְלֵט."
"הֵר תוֹפֶל וְדָאם זֶיְלֶה
יִשְּׂאוּ נְאוּם פְּרֵדָה,
יִצָּמְדוּ, בְּטַנְגּוֹ לוֹהֵט
יִהְיוּ לְגוּף אֶחָד, גּוּפָהּ
שֶׁל עַלְמָה יְפַת תֹּאַר.
מָחוֹל אַחֲרוֹן בְּהֶחְלֵט."
"מַיְסְטֶר צַיְט, הַבַּמַּאי, יַחְתֹּם
בְּלִי מִלִּים אֶת הַמּוֹפָע
עוֹצֵר הַנְּשִׁימָה כְּשֶׁעַל הַבָּמָה
הַקָּהָל וְהַדְּמוּת גַּם יַחַד
בְּלִי אֲוִיר מֵרֹב הַצְלָחָה.
הַצְלָחָה אַחֲרוֹנָה בְּהֶחְלֵט."
|
|
|
|
|
|
לחצוב ברוח | שחר ברם
לכבוד ה"ד |
מַעֲמַקֵּי שַׁיִשׁ,
אֶבֶן שׁוֹקֶקֶת,
סְעָרָה נְצוּרָה.
תּוֹדָעָה נִתְפֶּסֶת
בְּיָדַיִם צְלוּלוֹת
וּלְלֹא מַעֲצוֹרִים.
הַאִם רַק בִּי נֶחְתְּמָה דְּמוּת
אֵלָה אֱנוֹשִׁית וְנוֹעֶזֶת
נוֹהֶגֶת מֶרְכָּבוֹת קְדוֹשׁוֹת
לְעוֹלָמוֹת רִאשׁוֹנִים,
מְחוֹקֶקֶת חֻקֵּי בְּרֵאשִׁית
חֲדָשִׁים לְפֻלְחַן הַחַיִּים,
מְסַתֶּתֶת דְּיוֹקָן עַצְמִי
בִּלְשׁוֹן עֲצָמִים, מוֹרָה
אַהֲבָה וְחֵרוּת וּשְׁכוֹל.
אֶלֶף סְפִינוֹת מִהֲרוּ אַחֲרַיִךְ
אֲבָל אַתְּ הִקְדַּמְתְּ אֶת כֻּלָּם,
הַמְּשׁוֹרְרִים, מִי כָּמוֹךְ יֵדַע
לְהַפְלִיג בְּיַם הָאֲוִיר?
|
|
|
|
|
|
אמונה | שחר ברם
לכבוד הרט קריין |
כַּמָּה צָעִיר כְּמוֹ שְׁאִיפָה,
מוֹתֵחַ כְּבָלִים,
חוּטֵי מַחְשָׁבָה,
מַלְחִים תִּקְוָה וּבַרְזֶל
וּמְחַבֵּר בְּטוּר מַשָּׂאוֹת,
נוֹשֵׁף בַּגֶּחָלִים הַמֵּתוֹת
שֶׁל הַמִּיתוֹס, מַתִּיךְ קְרוֹנוֹת
לְרִיתְמוּס חָדָשׁ
וְדוֹהֵר עַל פְּנֵי מְסִלַּת הַמִּלִּים
שֶׁלְּשׁוֹנוֹ יוֹצֶקֶת מֵעַל הַמְּצוּלוֹת:
גֶּשֶׁר הוּא מַעֲשֶׂה שֶׁל אֱמוּנָה.
כַּמָּה צָעִיר כְּמוֹ קַטָּר
שֶׁל רַכֶּבֶת אֶקְסְטָטִית,
בּוֹעֵר כְּמָנוֹעַ, גּוּפוֹ פֶּחָמִים
וְעָשָׁן, הוּא מִתְעַלֶּה
וּמִתְכַּלֶּה בִּלְשׁוֹנוֹת הָאֵשׁ, צוֹרֵף
הֲבָרוֹת בַּמְּכוֹנָה הָאֶפִּית, שְׁרִיקַת חַיָּיו
לֹא עוֹצֶרֶת קוֹצֶרֶת רִגְעֵי שֶׂגֶב שְׁעוֹת שִׁכָּרוֹן
מִין מִזְדַּמֵּן וּצְלִילוֹת אֶל הַמַָּחָר שֶׁאָמֵרִיקָה מְחַכָּה לוֹ,
הוּא נוֹשֵׂא אֶת הַנּוֹסְעִים בֵּין הַזְּמַנִּים
וּמִמָּקוֹם לְמָקוֹם, רֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם, רַגְלָיו בַּתְּהוֹם,
הוּא צִיר לְכָל תְּנוּעָה וּבְכוֹחוֹ לְהַעֲבִיר דָּבָר וּלְשַׁנּוֹת
אֶת דְּמוּתוֹ, הוּא עַצְמוֹ נָע וָנָד
כְּשֶׁהָרוּחַ קָמָה, הוּא הָאֶחָד:
גֶּשֶׁר הוּא מַעֲשֶׂה שֶׁל אֱמוּנָה.
אֲבָל כְּשֶׁהִיא נִגְמֶרֶת?
כַּמָּה צָעִיר כְּמוֹ אַדְוָה
שֶׁכְּבָר נֶעֱלֶמֶת
|
|
|
|
|
|
בז מרפרף | שחר ברם
לכבוד רוברט פן וורן |
ְכַּמָּה מְמֻשָּׁךְ הַחִפּוּשׂ אַחַר קוֹלוֹ?
כַּמָּה מִלִּים עַל הַמְּשׁוֹרֵר לִטְעֹם?
כַּמָּה כְּנָפַיִם יִמַּסּוּ בַּדֶּרֶךְ? עַד שֶׁיִּשָּׁבֵר
בְּכוֹחַ מוּזִיקָה שֶׁלֹּא יָדַע, וּמֵעֵבֶר
לִגְבוּלוֹתָיו תּוֹבִיל לָשׁוֹן חֲדָשָׁה,
לֹא יָבִין שֶׁהָיָה כָּלוּא
בְּתַבְנִית עֲקָרָה,
שֶׁנִּשְׁבָּה בְּלַהַג הַשִּׁירָה.
מִזְדַּקֵּן עַל קְצֵה הַמָּצוּק, נֶעֱרָץ
מִכְּבָר, אֲבָל עֵינָיו עוֹד תָּרוֹת
אַחַר טֶרֶף, לוֹכְדוֹת
אֶת תַּבְנִית
גּוּפוֹ
מְעוֹפוֹ הַמְּמֻשָּׁךְ, שֶׁאָמְנָם יָפֶה הָיָה, וְאָז
כְּשֶׁקָּצְרָה הַכָּנָף אֶת גִּבְעוֹלֵי הָאוֹר הַמַּגְבִּיהִים,
גָּדְעָה אֶת שָׁרְשֵׁיהֶם, וּלְפֶתַע מוּל שָׁמַיִם נוֹפְלִים
בַּז מְרַפְרֵף בָּרוּחַ הָרוֹשֶׁפֶת
וְעֵינָיו רוֹאוֹת
הַסֶּלַע הוּא סֶלַע
הֶעָלֶה הַיָּבֵשׁ יָבֵשׁ
הָאֲדָמָה הַקָּשָׁה לֹא מִתְמַסֶּרֶת, לְבַסּוֹף
הוּא יוֹדֵעַ לְהַתְחִיל
שׁוּב לִכְתֹּב אֶת הָעוֹלָם
אֶת הַהִיסְטוֹרְיָה
אֶת הַמִּלִּים
שֶׁלּוֹ.
עַכְשָׁו הוּא צָד
בַּמָּקוֹם שָׁם לְעוֹלָם לֹא
|
|
|
|
|
|